מה זה עומס אימונים?
עומס חיצוני הוא מה שהשחקן עשה: שעות על המגרש, אימוני כושר, משחקים. עומס פנימי הוא כמה זה היה קשה לגוף. שני שחקנים יכולים לעשות את אותו אימון של 90 דקות עם עומס פנימי שונה מאוד.
באקדמיה, המדד הפשוט והאמין ביותר לעומס פנימי הוא RPE של אימון (sRPE): אחרי האימון השחקן מדרג את המאמץ מ-0 עד 10, והדירוג מוכפל במשך האימון בדקות. 90 דקות ב-RPE 7 הן 630 יחידות.
| Player | Risk | This week | 4-wk avg | ACWR | 8 weeks | Why |
|---|---|---|---|---|---|---|
| Eitan Mor | High | – | 1160 | 0.11 | Active injuryPain reported | |
| Ido Ben-Haim | High | 2680 | 1625 | 1.65 | Load spikeDiscomfort | |
| Hugo Lambert | Watch | 1400 | 940 | 2.02 | Load spike | |
| Tamar Golan | Watch | 865 | 981 | 0.88 | DiscomfortPoor sleep | |
| Clara Dufresne | Low | 2315 | 1954 | 1.18 | Poor sleep | |
| Noa Friedman | Low | 930 | 703 | 1.32 | Load rising |
יחס עומס חריף-כרוני (ACWR)
עומס חריף הוא מה שהשחקן עשה השבוע. עומס כרוני הוא הממוצע השבועי בארבעת השבועות האחרונים – מה שהגוף רגיל אליו. היחס משווה בין השניים: סביב 1.0 השחקן מתאמן כרגיל; הרבה מעל 1.0 זו קפיצה חדה.
מחקרים במדעי הספורט קשרו עליות חדות ביחס הזה לסיכון גבוה יותר לפציעה. אזורי הייחוס שרוב הצוותים משתמשים בהם – וגם Ace It – הם:
- מתחת ל-0.8 – תת-עומס: לרוב מחלה, פציעה או היעדרות
- 0.8 עד 1.3 – האזור שרוב הצוותים מכוונים אליו
- 1.3 עד 1.5 – בעלייה: לשים לב להתאוששות
- מעל 1.5 – קפיצה: לשקול יום קל יותר ולדבר עם השחקן
דוגמה מספרית
כדי לפשט, נספור בשעות. שחקן התאמן 18 שעות בשבוע בארבעת השבועות האחרונים. השבוע יש טורניר ואימונים נוספים: 27 שעות. הממוצע הכרוני כולל השבוע הוא (18 × 3 + 27) ÷ 4 = 20.25 שעות, והיחס הוא 27 ÷ 20.25 ≈ 1.33 – לשים לב.
אם אותו שבוע מגיע ל-33 שעות, הממוצע הכרוני הוא 21.75 והיחס בערך 1.52 – קפיצה. עוד לא קרה כלום, אבל זה השבוע לתכנן יום קל יותר.
מאיפה מגיעות קפיצות עומס בטניס
קפיצה כמעט אף פעם לא מגיעה מאימון אחד. היא מגיעה משבועות שבהם כמה דברים מתווספים בבת אחת:
- שבועות טורניר עם יותר ממשחק אחד ביום
- השבועות הראשונים אחרי פציעה, מחלה או חופשה
- שיעורים פרטיים מעבר ללו״ז של האקדמיה
- בלוק כושר חדש באותו שבוע של טורניר
- שבועות עמוסים בבית הספר עם פחות שינה
היחס לבדו לא מספיק
ACWR הוא סימן אזהרה מוקדם, לא אבחנה. הוא צריך כמה שבועות של היסטוריה כדי להיות משמעותי, והוא לא אומר דבר על איך השחקן מרגיש היום.
לכן הוא עובד הכי טוב לצד צ׳ק-אין יומי קצר – שינה, כאב, מצב רוח – והיסטוריית הפציעות של השחקן. יחס בעלייה יחד עם כאב חדש זו שיחה שצריך לקיים היום, לא בשבוע הבא.
איך Ace It עושה את זה
שעות הטניס מגיעות מהלו״ז של האקדמיה, והשחקנים מדווחים RPE באפליקציה אחרי אימוני כושר. Ace It מחשבת עומס שבועי ויחס חריף-כרוני עם היסטוריה של שמונה שבועות, ומשלבת אותו עם כאב, שינה והיסטוריית פציעות לסימון אחד: סיכון גבוה, לשים לב או נמוך – עם הסיבה.
דוח העומס השבועי והסיכון לפציעה מציג את כל האקדמיה בעמוד אחד: מי בעומס יתר, מי בתת-עומס ומי צריך תשומת לב.